היסטוריה יהודית בעת החדשה

היסטוריה יהודית בעת החדשה

1. איינשטיין, שמו: מילה נרדפת לגאונות

נולד בגרמניה ונבחר על ידי העיתון "טיים" כאיש המאה, כאחת הדמויות הבולטות ורבות ההשפעה של העידן המודרני. את "תורת היחסות" שכתב, רק מעטים מבינים. איינשטיין זכה לתהילת עולם, כאדם החכם ביותר עלי אדמות. ההרצאה תעסוק בעיקר בקורותיו, כאדם, כהומניסט וכיהודי, אשר נקט עמדה פעילה ונחרצת לגבי השאלות הפוליטיות והחברתיות החשובות של זמנו.

2. אליעזר בן יהודה – חייו הסוערים של מחייה השפה

אליעזר בן יהודה, הוכרז בשנת 2007 על ידי אונסק"ו, כמי שראוי להוקרה בינלאומית ולהנצחה, על תרומתו המיוחדת במינה לתרבות, לחברה ולמדע. מדינת היהודים שעברית הנה שפתה הרשמית, הייתה חלום שהוגשם, חלומו של אליעזר בן יהודה. שנים רבות חי בעוני קשה, מחלת השחפת לא הניחה לו. אך הוא היה איש ריב ומדון, לוחם בלתי נלאה, אשר עמד במרכזם של מאבקים קשים, מלאי השמצות ופגיעות אישיות. לא היה מוסד בירושלים, פרנס ציבור, גבאי או ממונה, אנשי היישוב הישן והחדש, שלא חשו את צריבת הארס שנטף מקולמוסו ועל כן רבים חיכו לנפילתו.

3. משה מונטיפיורי – יחצ"ן גאוני וחובב מסעות
עושרו, ייחוסו, מעמדו, הופעתו המרשימה וקומתו התמירה פתחו לו דלתות בכל אשר פנה. מהמלכה ויקטוריה אף קיבל תואר אצולה. את הנתונים הללו ניצל מונטיפיורי היטב, להאדרת שמו תחת הכותרת "למען קהילות יהודיות". הוא היה נשוי באושר 50 שנה, אך לא היו לו ילדים. תמיד טען כי ילדיו האמתיים, הם היהודים בתפוצות. הוא התקבל אצל ראשי השלטון ברוסיה, מרוקו, תורכיה וגרמניה, כאשר הישגיו אינם אלא כישרון גדול בתחום יחסי הציבור.

4. אהרון אהרונסון – מדען, מרגל ופוליטיקאי
הוא היה היהודי הראשון בארץ ישראל שהחזיק מכונית פרטית (פורד t-model), אך היעדר תנאי תחזוקה ותיקונים, קיצרו את ימיה. שמו של אהרון אהרונסון מתקשר בראש ובראשונה, עם ארגון ניל"י ועם גילוי חיטת הבר. יחד עם זאת, דמותו ופועלו של אהרונסון, הן מעל ומעבר לכל, דוגמא מאלפת לקורות היחיד, אשר תרם להתפתחות כללית בסביבתו.

5. בן גוריון – רגלינו בשבילים שפילס
האיש שהקים מדינה: מיום שעמד על דעתו, שם בן גוריון יעדו בהקמת מדינה, מדינה ליהודים. החוש הנבואי, ההיסטורי, היה טבוע בו והדרך אל היעד הייתה רצופת מהמורות אין קץ. חזותו הלא מרשימה, ריצפה את דרכו אל הפסגה במאבקים קשים. בהיותו בעל חזון, ראשו היה בעננים, אך רגליו נטועות היטב בקרקע.

6. אוסישקין – נרודניק ציוני
פרשת חייו הנה תולדות התנועה הציונית. איש שנוי במחלוקת. יש שראו בו אחד ממניחי היסודות של התנועה הציונות, ראש השבט, נוקשה ונחרץ. אחרים טענו כי "לבד מרחובות על שמו", לא השאיר דבר להיסטוריה, אך הכל מסכימים כי היה מעמודי התווך של התנועה, בשנים 1898 – 1919.

7. טרומפלדור – האיש והאגדה

חייל, קצין, מנהיג, אידאולוג ופועל חקלאי.
היה מרפא שיניים במקצועו ופרקליט על פי השכלתו. מסלול חייו היה רצף של כשלונות לתפארת ולמרות זאת, מאז התגייס לצבא הרוסי ולחם במלחמת רוסיה-יפן (1904) ועד שנפל בתל-חי, היה למיתוס (גם בחייו), כגיבור יוצא דופן.

8. דוד וולפסון – האיש והיורש

החל את דרכו כנער עני מליטא, אשר ההצלחה הכלכלית האירה את דרך חייו. נכבש בקסמו של בנימין זאב הרצל והיה ליורשו. נכשיא ההסתדרות הציונית העולמית בשנים 1905 עד 1911, נשא את עול התנועה באהבה ומסירות. לדאבון הלב, הביקורת הבלתי פוסקת וההשוואה לקודמו, עיוותו את דמותו ההיסטורית.

9. דרייפוס – הפרשה שהסעירה את צרפת
הפרשה נחשבה לאחד האירועים החשובים בהיסטוריה של העם היהודי והתנועה הציונית. ב- 1894 האשימה ממשלת צרפת את סרן אלפרד דרייפוס, בבגידה במולדת. הוא הואשם, הורשע ונשלח למאסר עולם ב"אי השדים", אלא שההרשעה בוצעה למרות העובדה שלא היו הוכחות נגדו. האנטישמים בצרפת ניצלו את הרשעתו של דרייפוס, כדי להאשים את כל היהודים בבגידה.

10. ההבטחה שלא מומשה – על 30 שנות מנדט בריטי

בדצמבר 1917 נכנס הגנרל אלנבי לירושלים, לאחר 400 שנות שלטון עות'מאני. הצפיות היו גבוהות וכאשר מונה הרברט סמואל, היהודי, לנציב הבריטי הראשון בארץ, קיבל הישוב את פניו בהתלהבות וכינהו: "הנציב הראשון ליהודה". שלושים שנות המנדט הסתיימו, לבסוף, בשנאה ובאלימות קשה. מהפך קיצוני בטווח זמן קצר.

11. הרצל – אילן דגול וגבה צמרת
גבוה ויפה תואר, שסיפור חייו מאלף בשל אופיו ובשל פעילותו המדינית של אדם אחד נועז, אשר רבים נפלו בקסמו. כמחזאי, נאבק על הכרה, אך זכה להצלחה בינונית. כמנהיג וחוזה, הצליח מעל למשוער ליצור, בזמן קצר, מסגרת לאומית לציבור המפוצל והבלתי מאורגן ביותר עלי אדמות.

12. ז'בוטינסקי – אינטלקטואל ולוחם
סופר מחונן, משורר, מתרגם ומעל לכל מנהיג ציוני, מגדולי ההוגים היהודים הליברלים בעת החדשה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית, ראש בית"ר, מצביא אצ"ל, נשיא ברית הציונים הרוויזיוניסטים וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה.

13. בית רוטשילד
הגטו היהודי בפרנקפורט אשר על המיין, במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה, לא היה מקום טבעי לצמיחתו של איש כספים יהודי. המגבלות שהטילו פרנסי העיר על אזרחיהם היהודים לא טיפחו קרקע נוחה ליוזמות עסקיות, אך מאיר אנשל רוטשילד, בתבונתו ובכישרונו הרב, התגבר על כל המכשולים. ממקום שבתו, בתוככי הגטו הוא מצליח לייסד שושלת, אשר ברבות הימים יצא לה מוניטין אגדי, מזה 200 שנה.

14. פרשת מורטרה
בתולדות עם ישראל, מוכרת היטב התופעה של חטיפת ילדים יהודים, כדי להרחיקם מביתם ותרבותם. הדבר קרה פעמים רבות, בנסיבות דומות, מאז תחילת האינקוויזיציה ב-1220. אך באמצע המאה ה-19, היה האקלים הבין-לאומי אחר. פרשת הילד אדגרדו מורטרה, עוררה מחאה בינלאומית נרחבת, עליה שילם האפיפיור מחיר כבד.

15. הפולמוס על החלוקה 1937-1947
ב-11 בנובמבר 1936, הגיעה ארצה ועדה, אותה מינה וילאם אורמסבי-גור, שר המושבות בממשלת צ'מברליין. בראש הועדה עמד הלורד ארל פיל (Earl Peel). לאחר שלושה חודשי סיור ומפגשים, עזבו חברי הוועדה את הארץ ב-18 בינואר 1937. ב-7 ביולי 1937, פורסמו מסקנותיה, שהעיקרית בהן, הייתה חלוקת ארץ ישראל. הפולמוס שהחל אז, לא הסתיים עד היום, אך שיאו היה בין השנים 1937-1947.

16. אחד העם – לא ראה את הנולד

אשר גינצבורג, שנודע בשם "אחד העם", נחשב איש רוח רב השפעה. משכיל מאוד, שנון, ביקורתי, רציונאלי, חריף, בעל מזג קר ומרוחק. היו שאמרו כי ניחן בקסם אישי, ביכולת השפעה מיוחדת במינה, בכושר מנהיגות יוצא דופן והיו שאמרו כי היה אדם חסר אישיות, רואה צל הרים כהרים, מריר דכאוני ומרושע, אשר בביקורתו המחמירה והמאוד משכילה, ראה בעיקר פגמים אשר מנעו ממנו חזון וראיית הנולד.

17. יצחק שדה
חייו היו סוערים, רבי-עלילה ומעש. אלה הפכו את האיש לאגדה. חוצב וסולל, ממייסדי גדוד העבודה וההגנה, רעו של יוסף טרומפלדור. מצביא-מחנך, שגידל דור מפקדים ב"הגנה", בפלמ"ח ובצה"ל.

18. בנג'מין ד'יזראלי – היהודי שבנה אימפריה
בנימין ד'ישראלי נולד כיהודי, צאצא לאנוסי ספרד, והיה לאחד מגדולי המנהיגים של המאה ה-19. כיהן כראש ממשלת בריטניה הגדולה והיה אהוב במיוחד על המלכה ויקטוריה. הוא שילב ספרות ופוליטיקה, כאשר לצד פעילותו הפוליטית, כתב ופרסם רומנים, שערורייתיים בחלקם. חלק מתהליך התעצמותה של בריטניה, בא לה בזכות כישרונו וחריפות שכלו של ד'יזראלי, שלא שכח לרגע את מוצאו היהודי.

19. חיים ויצמן – דיפלומטיה זהירה

הוא נולד בבלרוס והיה ליורשו של הרצל והדמות השנייה בחשיבותה, אחריו. הוא סייע לבריטניה, סיוע משמעותי, במלחמת העולם הראשונה, בזכות המצאה מדעית ובתמורה, ביקש "ארץ בשביל עמי". כמדען, המצאותיו עזרו לו להתבסס כלכלית ובשל זאת, סרב לקבל כסף מהקופה הציונית. כל עבודתו למען הציונות, נעשתה בהתנדבות.

20. עלייה ראשונה – רומנטיקה, הרפתקנות ואידאליזם

מאז חורבן בית המקדש, במשך כל התקופות והזמנים, ניסו יהודים, הן כבודדים והן בקבוצות, לשוב ארצה. בשנת 1881, לא הייתה זו שיבת יחידים, אלא שיבה קולקטיבית אידיאולוגית. מימוש הרעיון הלאומי. אופייה הלאומי המובהק הקנה לה, בדיעבד, את השם "העלייה הראשונה".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s