גאיוס יוליוס קיסר היה לאחת הדמויות המרתקות בהיסטוריה של העולם, אם לא המרתקת מכולן. אופיו הרבגוני הרשים היסטוריונים לאורך הדורות: גאון צבאי,  מדינאי  בעל חזון פרגמטי וגמיש,  שליט שופע חסד, בעל שאר רוח אצילי. סופר מוכשר, בלשן וגיאוגרף-תייר.  אדם נועז, מקורי, נדיב ואכזר. שילוב של דריכות רוחנית ומתינות, פראות ועדינות, צער, הומור ועליזות, אהבה ובוז, גאווה ורוממות רוח הכול במינון הנכון. ובנוסף אינטלקטואל, נואם מבריק וסופר מחונן שחיבר ספרים בתחומים שונים (מהם שרדו מעטים)

קיסר היה שמו הפרטי, וזה היה לשם תואר שציין את שליטי רומא שבאו אחריו. גם מחוץ לרומא והרחק בהיסטוריה, קייזר (קיסר) היה שמו של שליט האימפריה הרומית הקדושה אשר נבחר ע"י קבוצה מצומצמת של מלכים גרמנים. ויקטוריה מלכת בריטניה התרגשה כילדה קטנה כאשר יזרעאלי העניק לה את התואר קיסרית האימפריה הבריטית. ברוסיה שלט הצאר (קיסר).

קיסר כבש את לבם של בני דורו, עורר תמיהה וסקרנות כאז בימיו, כן עתה. אדם ססגוני ורב פעלים. את לב חייליו ומפקדיו כבש במקוריות מחשבתו, ביכולת האלתור, בסטיותיו מהכללים הנוקשים. הרפתקאותיו עם נשים וגברים לא פגעו בתדמיתו.

שלוש פעמים התחתן, דבר שלא הפריע לנהל מערכות יחסים רבות כולל זו המפורסמת עם קלאופטרה מלכת מצרים, ואם בנו קיסריון. את בתו מנישואיו הראשונים השיא לפומפיוס שהיה מבוגר ממנו ב 5 שנים לערך, ואשר נפטרה בדמי ימיה. בצוואתו לא הזכיר את קיסריון, וקבע את נכד אחותו, אוקטביאנוס, כיורשו.

הרצח של קיסר ב 15 מרץ 44 לפנה"ס ציין את סיומו של עידן הרפובליקה בהיסטוריה של רומי .