הפנטזיה הגברית נסקה גבוה, בסיפורה של קלאופטרה. את כוחה ייחסו למיניותה. שהרי מאז ומתמיד אישה מצליחה רק באמצעות יופיה וכישרון הפיתוי, לא באמצעות מוחה. תוספת בדמות נחש לאישה פתיינית הייתה תמיד סיפור טוב. אבל הסיפור המדומיין הזה, לא היה ולא נברא. הוא נולד כנראה, במוחו היצירתי של האיש אשר הכניע אותה, אוקטביינוס אוגוסטוס.
קלאופטרה השביעית, מלכה על מצרים 22 שנה. מגיל 18 ועד מותה בגיל 38. אישה עצמאית וחזקה, אחת השליטות המבריקות של העולם העתיק ואחת הנשים המפורסמות ביותר שחיו אי פעם. לאורך כל הדורות היא משכה את תשומת ליבם של אמנים, משוררים ומחזאים. מהנודעים שבהם הם "אנטוניוס וקליאופטרה" של וויליאם שייקספיר, ו"קיסר וקליאופטרה" של ג'ורג' ברנרד שאו. אכן, שנים מגדולי הדור אז: יוליוס קיסר ומרכוס אנטוניוס יצרו עימה קשר אינטימי עמוק והיו אבי ילדיה, אבל בשום מקום, ההיסטוריונים הרומים, לא הללו את יופיה. היללו דווקא את מעלותיה כשליטה. מלכה כריזמטית, אשר על יכולותיה הגבוהות בתקשור עם סביבתה יש שפע של עדויות. ההסטוריון הרומי פלוטארכוס, ייחס לה שליטה ב 8 שפות (כולל עברית ואתיופית).
היא חיה בתקופה בה הפיסול היה סופר-ראליסטי, למרבה הפלא אין לנו פסל אחד ודאי של קליאופטרה. אוקטביאנוס אוגוסטוס, חרט את דמותה בזיכרון ההיסטורי כפתיינית ועשה הכל להעלים דמותה. הוא הצליח לבצע את שיכתוב ההיסטוריה המוצלח ביותר שנעשה אי פעם. מותה של קלאופטרה מהכשת נחש היא אמצאה! היא אינה אפשרית בנסיבות המתוארות. גם ההיסטוריונים שמספרים את הסיפור קסיוס דיו ופלוטארכוס הטילו ספק בסיפור הנחש.
קלאופטרה הייתה מומחית ברעלים. היא ניסתה אותם על עבדיה וחיסלה באמצעותו רבים ממתנגדיה. מוות מהכשת נחש הוא מוות ביסורים והיא תוארה כששלווה נסוכה על פניה במותה.